להירגע ולנשום עמוק – על חשיבות הנשימה בחיי היום יום!

freedigitalphotos.net | By Stuart Miles

freedigitalphotos.net | By Stuart Miles

״תרגעי, תנשמי עמוק״ – קלישאה מדוייקת!!!

במציאות היומיומית שלנו בכלל ובמדינה הקטנה שלנו בפרט, לא חולף כמעט יום מבלי שנשמע את המשפט הזה או שנאמר אותו לעצמנו….

נניח שאנחנו מתוחים. נניח שאנו חשים מאוימים. באופן מיידי שרירינו מתקשים. מתח זה מתחיל לפגוע בנשימה בגלל התקשות שרירי החזה והבטן. אין ביכולתנו לנשום נשימה עמוקה ומלאה בעת חרדה כזו. נשימתנו הופכת  מוגבלת, אנחנו חווים הרגשת מחנק, הרגשת הסטרס עולה וכאשר זה קורה כל מערכות הגוף ובינהן המערכת החיסונית מרגישות איום ומתחילות לפעול ״במצב חרום״.

המדע מסביר לנו במילים פשוטות שהאוויר שאנחנו שואפים מלא בחמצן, אותו חומר חיוני המשמש כדלק לתאי הגוף שלנו, והאויר שאנחנו פולטים רווי בגז רעיל שנקרא – דו-תחמוצת הפחמן. גז זה הוא תוצר לוואי של נשימת התאים בגופינו והוא מועבר דרך זרם הדם אל הריאות לסילוק הפסולת הרעילה מהגוף.

בנשימה רדודה, כל התהליך הזה נפגם.  לעומת זאת, לנשימה עמוקה ואיטית יש תרומה עצומה הן לתהליך הפיזי המתרחש בגופנו והן להרגשתנו הנפשית.

בנשיפה מלאה הריאות מתכווצות ומעניקות עיסוי לשריר הלב. עיסוי זה חשוב ביותר לשמירה על תפקודו של הלב. בנשיפה מלאה אנו מכינים את הריאות לשאיפה מלאה. כדי להכניס כמות גדולה של חמצן אנו צריכים קודם לכן להוציא כמות גדולה של אוויר.

נשימה רדודה תייצר תחושת עייפות, עצלות ואף דיכאון.

בנשימה עמוקה הגוף מתעורר, העיניים בורקות ויש אנרגיה עודפת המנוצלת לתהליכי הריפוי של הגוף. אנו נעשים שמחים וחיוניים יותר. נשימה עמוקה עוזרת לתפקוד מיטבי של האברים הפנימיים ומערכת העיכול.

החיונית והחיות הזו שהמדע מדבר עליה נזכרת בכתבים העתקים במזרח ומכונה פראנה, בסנסקריט, הודו,  וצ׳י ביפן ובסין.

על פי היוגה, חיי אדם נמדדים לא לפי מס′ שנים, אלא לפי מס′ הנשימות שהוקצבו לו. נשימות אטיות עוזרות לנו בהארכה של תוחלת החיים. גם אם קביעה זו נדמית בעינינו מוזרה, התועלת של נשימה אטית ועמוקה איננה מוטלת בספק כאמור גם בחוגים המדעיים.

מדע הנשימה ביוגה נקרא פראניאמה. מדובר בתרגילי נשימה שונים שמטרתם היא לאזן את הגוף, את המוח, לאפשר זרימת פראנה, חיוניות, לגוף ולתודעה ולהוביל את האפאנה, הפסולת, המתח אל מחוץ לגוף.

איבר הנשימה הוא האף, למרות שרבים מאיתנו נושמים דרך הפה.

בחיי היומיום, כשאנחנו במצב ״רגיל״ ולא במצב של פעילות אירובית, מומלץ לסגור את הפה ולנשום רק דרך האף. האויר שנכנס דרכו מסונן יותר ונקי יותר ומתאפשרים ויסות ושליטה בקצב הנשימה.

יתרה מכך. קיים קשר ישיר בין זרימת האויר בנחירים לבין צדדי המוח.

הנשימה בנחיר הימני תשפיע על הצד השמאלי, השכלתני, הביצועי יותר של המח ואילו נשימה בנחיר השמאלי תשפיע על הצד הימני במח, הצד היצירתי והרגשי.

לא צריך להיות יוגיסט בשביל לתרגל כמה תרגילי נשימה בסיסיים ובכך לשפר את מצבנו הפיזי ומצבנו הנפשי.

למשל:

כאשר האדם מתוח ולא שקט – ישאף אויר דרך נחיר שמאל וינשוף דרך נחיר ימין (נשימת ירח)

כאשר האדם מרגיש מרוקן וחסר אנרגיה – ישאף דרך נחיר ימין וינשוף דרך נחיר שמאל (נשימת שמש)

כאשר האדם רוצה להתאזן – ישאף דרך השמאל, ינשוף דרך הימין. ימשיך בשאיפה מהימין ונשיפה מהשמאל.

(*כמובן -ישנן הנחיות מדויקות יותר. ועצירת נשימה לא מומלצת לנשים בהריון. במקרה של ספק יש להתייעץ במורה ליוגה).

ולפעמים , כדי לנשום עמוק, צריך לקחת פסק זמן. להתנתק כדי לשוב ולהתחבר.

מזמינה אותך לקחת פסק זמן ולבוא לנשום איתנו בנוף מדבר ולאור ירח מלא.

לפרטים על סוף שבוע מיוחד במדבר לחצי כאן

אז למה את מחכה?

קחי אויר. תרגעי. ומכאן אפשר להמשיך את היום 🙂

איילת הלפרן - מורה ליוגה

איילת הלפרן - מורה ליוגה

איילת הלפרן, מורה ליוגה, בעלת סטודיו ״עת היוגה״ בעמק חפר


טיפים ומאמרים נוספים: